הגיע הזמן שהציונות הדתית תאמץ אידיאל תורני משלה במאה התשע עשרה פעלו בסנט פטרסבורג שני בתי מלאכה. הראשון התמחה באומנות הוותיקה של חריטה בעץ. מקימו סבר כי חריטה בעץ היא הנעלה מכל האומנויות. לבית המלאכה יצא מוניטין. תלמידים נהרו אליו מכל רחבי רוסיה. בוגרי בית המלאכה, שוליותיו, היו גאים בהישגיהם. לדעתם – לא הייתה בעולם…
אנו מצויים בימים נוראים. נוראי הוד, נוראי שמחה ונוראי צער. אני מביא כאן דרשה שנשאתי ביום העצמאות תשפ”ג – אשר, כך אני מקווה – יש בה כדי לטעת בלבנו תקווה. מכובדיי, חברות וחברים יקרים. אנו עומדים ברגעים קדושים. אלו רגעים המרטיטים את הלב כל שנה מחדש – בכאב שבהם ובשמחה הגנוזה בהם, בזיכרון העבר ובתקוות…
את המילים הבאות כתבתי בהקדמה לעבודת הדוקטורט שהגשתי בשלהי אלול תשפ”ד. לאחר כמעט שבע שנות עבודה, ועל רקע אירועים כבירים ואיומים שאת משמעותם נבין רק בעשורים הבאים. *** ‘שעשוע העולם הבא זה להגיד תודה. אחרי שיגמרו כל המילים תישאר רק המילה: תודה’. (הרב מנחם פרומן) הדוקטורנט מבקש לו לישב בשלווה. כתיבת מחקר עיוני דורשת יישוב…
הערב אחגוג את יום הולדתי השלושים וחמש. עצמותיי רועדות, נפשי מבולבלת ורוחי מסוערה. וכך כך למה? ומה בין יום הולדתי זה ליום הולדתי שעבר, ובין יום הולדתי אשתקד ליום הולדתי שיבוא עליי לטובה בשנה הבאה? אלא שגיל שלושים וחמש הוא גיל אמצע החיים. לפניו מחציתם הראשונה ולאחריו מחציתם השנייה, גם אם אזכה בעזרת ה’ יתברך…
יציאת מצרים ומהפכת “עידן הציר” – מבט חדש על יציאת מצרים א. “אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם” בעוד כמה ימים נסב כולנו לשולחן הסדר. מייד בפתח ההגדה אנו מכריזים בקצרה: “עבדים היינו”. הכרזה זו, שלוש שורות בסך הכל – באה לסכם בקצרה את סיפור יציאת מצרים ולהזמין את משתתפי הסדר לחזור…
עֲמָלֵק של הממשי: על סכנות הפרשנות הפסיכולוגית־האוניברסלית לחגיגות הפורים רשומה זו דנה במתח בין פרשנויות לאומיות ודתיות לבין פרשנויות פסיכולוגיות־אוניברסליות לחגים חנוכה ופורים. אני נסמך על ביקורות שהושמעו נגד חוקר המיתוס האמריקאי ג’וזף קמפבל ומראה כיצד הפיכת אירועים היסטוריים למטאפורות פסיכולוגיות מטשטשת המשמעות ההיסטורית והלאומית שלהם. מכאן קצרה הדרך לשיבוש אמות מידה מוסריות והכחשת שואה….
“משנכנס אדר מרבין בשמחה” (תענית כט ע”א). ורבים שואלים: כיצד נשמח השנה בחודש אדר, והרי והמציאות הלאומית כה קשה? ועודנו במלחמה?! ועוד אחינו חטופים בעזה?!! החוויה הקיומית של השואלים, ובצדק שואלים, היא של אי־שמחה ואפילו אבל. מה ניתן להשיב? למעשה אין זו שאלה “אקטואלית”. שהרי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו, ובכל תקופה ותקופה אסונות…
פורסם בעיתון מקור ראשון – מוסף שבת, ג’ בטבת תשפ”ה, 03.01.2025 בשבוע הבא, ביום ז’ בטבת, תתאסף קהילה קטנה של עולים לרגל בבית העלמין היהודי העתיק בעיר פאדובה, צפון איטליה. בניגונים, בתפילות ובטיש חסידי, יציינו המתאספים את יום פטירתו של המקובל רבי משה דוד ואלי, המכונה גם רמד”ו או רמ”ד ואלי. מיהו רבי משה דוד…
א. לפני כחודש הגשתי את עבודת הדוקטורט שלי. כיצד התרחש הפלא? פשוט מאוד: חששתי שאקרא לסבב מילואים נוסף, רביעי במספר. כיוון שהייתי כבר באיחור של שנה, עמלתי במשך חודש על הפרטים האחרונים וביום בהיר אחד העליתי את הקבצים הנדרשים לפורטל ההגשות האוניברסיטאי – וזהו. כלומר, לא זהו. בדיוק באותו יום הייתה תקלה במערכות המחשוב של…
תיאולוגיה של ‘כבוד הדדי’ או: האם יהודים מסוגלים לכבד מאמינים הינדואיסטיים? תקציר המונותאיזם היהודי לכאורה איננו מסוגל לכבד דתות פוליתאיסטיות. זהו מצב בעייתי במציאות גלובלית שבה נוכחות גוברת והולכת של הינדים, בודהיסטים או תרבויות ילידיות שונות. פרדוקסלית, דווקא ההוגים שהכי מנסים לקרב בין יהודים ללא יהודים כמו הרמב”ם או הרמן כהן, מנסחים אמונה שאין בה…